פסק-דין בתיק ת"א 32181-08-11

1.         התובע הינו איש עסקים המתגורר בישראל, עיקר עסקיו נמצאים ברוסיה, ובבעלותו שתי דירות בחיפה.

2.         ביום 23.3.11 נפרצה אחת מדירותיו הנ"ל, וממנה נגנבה כספת שהכילה כספים ומסמכים חשובים על פי הנטען.

3.         בחודש 4/11 הוגש כתב אישום כנגד שלושת הנתבעים, שבו הואשמו, בין היתר, בקשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות לדירת התובע, וגניבת כספת בתכולה של 300,000 ש"ח.

            בסעיף 8 לכתב האישום (לרבות כתבי האישום המתוקנים) צוין כי הנתבעים 2 ו-3 נטלו מהדירה "כספת ובתוכה סכום כסף מזומן רב; 20,000$, 25,000 אירו, 40,000 ש"ח"

4.         נתבעים 2 ו-3 הודו בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, והורשעו על סמך הודאתם הנ"ל בעבירות של התפרצות לבית מגורים, קשירת קשר לפשע והסתייעות ברכב לביצוע עבירה. 

ביום 30.11.11 נגזר דינם, וכל אחד מהם נידון למאסר למשך  18 חודשים, קנס בסך של 8,000 ש"ח, ופיצוי למתלונן (התובע) בסך של 100,000 ש"ח.

5.         נתבע מס' 1 אף הוא הודה בעובדות כתב אישום מתוקן, אם כי לאחר שהחל שלב שמיעת הראיות בתיק, והורשע בעבירות של סיוע להתפרצות לבית מגורים וסיוע לגניבה.

            ביום 19.4.12 נגזר דינו, והוא נידון למאסר בפועל למשך 8 חודשים, קנס בסך של 8,000 ש"ח, ופיצוי למתלונן (התובע) בסך של 100,000 ש"ח.

6.         נתבע מס' 1 הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, על חומרת העונש שנגזר עליו, אולם ערעורו נדחה (ע"פ 40036-05-12).

נתבע מס' 2 אף הוא הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, על גובה הפיצוי שהושת עליו בגזר הדין, אולם גם ערעורו נדחה (ע"פ 27468-01-12).

7.         על רקע האמור לעיל, הגיש התובע את התביעה דנן שבה עתר לחייב את הנתבעים לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו עקב מעשיהם שתוארו לעיל, מכח עוולת הסגת גבול במקרקעין לפי סעיף 29 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ו/או הסגת גבול במיטלטלין לפי סעיף 31 לפקודה ו/או עיכוב נכס שלא כדין לפי סעיף 49 לפקודה ו/או עוולת גזל לפי סעיף 52 לפקודה, וכן מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

8.         בכתב התביעה ובתצהיר עדות ראשית שלו, טען התובע כי הכספת הכילה כספים במזומנים לפי הפירוט שלהלן: סך של 20,000 דולר, סך של 25,000 אירו, סך של 1,000 לירות שטרלינג, וסך של 40,000 שקלים חדשים. עוד היו בכספת לטענתו, ארבעה שטרות חוב על סך כולל של 120,000 ש"ח, כתבי התחייבות המוכיחים את קיום שטרות החוב הנ"ל, תעודות זהות ישראליות שלו ושל אימו ואביו, תעודת לידה מקורית שלו מברית המועצות, שני שטרות חוב על סך כולל של 60,000 ש"ח, מסמכים עסקיים ובנקאיים מקוריים מחו"ל שאינם ניתנים לשחזור, ותעודות "עולה חדש" על שמו ועל שם אביו ואימו.

            את תביעתו העמיד התובע על סכום של 600,321 ש"ח.

9.         בכתבי הגנתם כפרו הנתבעים במעשי הפריצה והגניבה שיוחסו להם, לרבות בטענות התובע לעניין תכולת הכספת והיקף הנזק הנטען על ידו.

10.        לאחר שהגישו את ראיותיהם, הסכימו הצדדים כי התביעה תוכרע על סמך חומר הראיות שהוגש לתיק בית המשפט וסיכומים בכתב, ללא צורך בחקירות, וזאת מבלי שהדבר יתפרש כהודאה מטעם מי מהם בנכונות האמור בתצהירי הצדדים האחרים.

11.        בטרם אדון בטענות הצדדים אציין כי אין מחלוקת כי במועד בלתי ידוע, שילם נתבע מס' 2 באמצעות המרכז לגביית קנסות, סכום כולל של 102,894 ש"ח, וזאת במסגרת המאמצים שלו לזכות בניכוי שליש מתקופת מאסרו. 

12.        דיון

            מעמדו של פסק הדין המרשיע

לפסק דין פלילי מרשיע הוענק מעמד מיוחד בהליך אזרחי. אמנם אין הוא יוצר השתק פלוגתא, אולם, ניתן לו מעמד ראייתי, ההופך אותו, בנסיבות מסוימות, לראיה מכרעת. הדבר בא לידי ביטוי בהוראות סעיפים 42א ו-42ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, הקובעות כדלקמן: